ההימור הראשון: אתיקה של אמת

     הצעד הראשון הוא תמיד הימור. מדובר באקט פר-אקסלנס. התערבות והכרעה סימולטניים. החלטה בלתי-נמנעת לדרוך היכן שאנו מניחים כי קיים משטח עליו נוכל לצעוד. פרויד צעד את צעדו הראשון כשהניח את הלא-מודע, ומתוך כך את הסובייקט של הלא-מודע - מי שבשבילו (והרי כאן מדובר בָשביל של-פרויד, ובִשביל מי שהוא-פרויד) החלום מהווה מימוש של איוויו.

    עם זאת, בהגיענו אל צומת שבילים זו איננו הולכים שולל אחרי המאסטר, אלא מאמצים את הרוח, הסיסמה, הסגנון - את האתיקה של האנליטיקאי (ואין לבלבל זאת עם מוסר). לאקאן אומר זאת באופן כה מוצלח בסמינר ה-I : "איננו משתרכים אחרי פרויד, אלא מלווים אותו. העובדה שרעיון מתרחש לאורכו של המחקר של פרויד איננו מבטיח כי הוא מטפל בהתאם לרוח החקירה הפרוידיאנית. במסע זה אנו מביעים נאמנות לאותה רוח, לסיסמה, לסגנון של המחקר שלו". (תרגום חופשי)

   בהתאם לזאת, בחרתי לצטט מקסים - פורמליזציה - המנסה לכוון לאמת של השיח שלנו, המשרטטת נתיב של אתיקה שתדחוף את חקירתנו:

    "אתיקה של אמת איננה מכוונת להכניע את העולם לחוקיות האבסטרקטית של חוק, וגם לא להיאבק נגד רוע חיצוני ורדיקאלי. להפך, היא חותרת, דרך הנאמנות שלה לאמת, להדוף את הרוע - רוע אותו היא מזהה כחלק התחתון, או הצד האפל, של אמת זו בדיוק".

    "The ethic of truths aims neither to submit the world to the abstract rule of a Law, nor to struggle against an external and radical Evil. On the contrary, it strives, through its won fidelity to truths, to ward off Evil - that Evil which it recognizes as the underside, or dark side, of these very truths."

(Badiou Alain, Ethics)

    את ה(מ)תמה הזו ננסה לפרק בהמשך הדרך. והרי היא עומדת בסופו של דבר בבסיס כל מה שנאמר.

(Nigel Cooke’s Morning is Broken)