הצעד הראשון הוא תמיד הימור. מדובר באקט פר-אקסלנס. התערבות והכרעה סימולטניים. החלטה בלתי-נמנעת לדרוך היכן שאנו מניחים כי קיים משטח עליו נוכל לצעוד. פרויד צעד את צעדו הראשון כשהניח את הלא-מודע, ומתוך כך את הסובייקט של הלא-מודע - מי שבשבילו (והרי כאן מדובר בָשביל של-פרויד, ובִשביל מי שהוא-פרויד) החלום מהווה מימוש של איוויו.
עם זאת, בהגיענו אל צומת שבילים זו איננו הולכים שולל אחרי המאסטר, אלא מאמצים את הרוח, הסיסמה, הסגנון - את האתיקה של האנליטיקאי (ואין לבלבל זאת עם מוסר). לאקאן אומר זאת באופן כה מוצלח בסמינר ה-I : "איננו משתרכים אחרי פרויד, אלא מלווים אותו. העובדה שרעיון מתרחש לאורכו של המחקר של פרויד איננו מבטיח כי הוא מטפל בהתאם לרוח החקירה הפרוידיאנית. במסע זה אנו מביעים נאמנות לאותה רוח, לסיסמה, לסגנון של המחקר שלו". (תרגום חופשי)
בהתאם לזאת, בחרתי לצטט מקסים - פורמליזציה - המנסה לכוון לאמת של השיח שלנו, המשרטטת נתיב של אתיקה שתדחוף את חקירתנו:
"אתיקה של אמת איננה מכוונת להכניע את העולם לחוקיות האבסטרקטית של חוק, וגם לא להיאבק נגד רוע חיצוני ורדיקאלי. להפך, היא חותרת, דרך הנאמנות שלה לאמת, להדוף את הרוע - רוע אותו היא מזהה כחלק התחתון, או הצד האפל, של אמת זו בדיוק".
"The ethic of truths aims neither to submit the world to the abstract rule of a Law, nor to struggle against an external and radical Evil. On the contrary, it strives, through its won fidelity to truths, to ward off Evil - that Evil which it recognizes as the underside, or dark side, of these very truths."
(Badiou Alain, Ethics)
למה בחרת לתרגם את truths ל"אמת" ולא ל"אמיתות" ? למילה אמת יש מטען ש"אמיתות" ריקה ממנו , לא? אתה יכול לתת קצת הקשר לרעיון של באדיו, מה הן לצורך העניין האמיתות שהוא מתייחס אליהן? זה גם יבהיר את האתיקה שהוא מתייחס אליה.
השבמחקהאם ההדגשה של ה' הידיעה בהחוק מהדהדת או אפילו זהה למושג החוק אצל לאקאן ? האם יש ללאקאן מושג של רוע ?
:-)
אין ספק כי האסטרטגיה האינטלקטואלית המכוונת את הפוסט הראשון הינה להראות בפתיחה את מה שיתפש במלואו אך ורק בסוף (או בהמשך).
השבמחקבהתאם לזאת (ובקשר לאמת ולאתיקה) תשובתי כרגע תהיה כי יש לאמץ מספר הנחות מקדימות (אשר נובעות מהאתיקה שסימנתי):
1. כי אמת הינה פרוצדורה והיא איננה היחס בין העולם לידע (verifiable).
2. כי ישנו פלורליזם של אמיתות, זאת בעוד שבסיטואציה האנושית נוכל לצמצם אותן לארבעה מרחבים יסודיים של אמת.
3. האתיקה של האמת לוקחת כנקודת מוצא את שתי ההנחות הללו.
בכל אלו נדון בהמשך לעומק, ובאופן פרטני.
לגבי החוק זהית נכון, בוודאי שדיבורו של לאקאן מהדהד פה. עם זאת, לראייתי אצל לאקאן האתיקה נותרת בתוך הקליניקה ואיננה מוצאת ביטוי במרחבים אחרים - למשל הפוליטיקה, או האמנות.
תודה על התגובה הראשונה ד"א!
צריך להגריל איזה ביסלי גריל בין המגיבים.
האם אמיתות הן חיצוניות לארבעת המרחבים האלו או לאתיקה, שיכולה להיות "נאמנה" אליהן או לא נאמנה אליהן? כלומר, האם באדיו מבטא תפיסת אמת פלטוניסטית (לעומת קונסטרוקטיביסטית)?
מחקבכדי לדון במושג האמת אצל באדיו יש לעבור כברת דרך פילוסופית משמעותית. בפשטות, אין ספק כי באדיו איננו אפלטוני במלוא מובן המילה, אך כן ניתן לטעון כי הוא שואב ממנו לא מעט בהסתכלות שלו על אמת - ממנו, ומלאקאן כמובן. אמת באופן הזה אינה דבר מה אותו ניתן לנסח, היא באה לידי ביטוי בדיוק באופן בו לאפשרות שלנו לנסח יש גבול. בהתאם לזאת לא מדובר באידיאה הקיימת באופן נפרד או חיצוני לקיום (דבר-כשלעצמו, נומנה) אלא באי-קיום המגולם בקיום בדרכים כאלו ואחרות.
מחקבהקשר לאתיקה, באדיו מאפיין שלוש עמדות סובייקטיביות היכולות להתייצב ביחס לגילוי של אמת במציאות (בסיטואציה ההיסטורית) - אלו הן עמדות אתיות. כל אחת מהן באה ביחס לאמת, ומבנה עמדה סובייקטיבית ביחס אליה. שמות העמדות הינן: נאמנה, ריאקציונרית, ומערפלת.
"like the amber which holds the fly so as to know nothing of its flight"
השבמחקכמובן שיש לזכור כי לאקאן טען טענה זו בדבר תוצרי האקדמיה בניסיון להגן גם על עצמו. אין ספק שמדובר בפנינה.
מחק